תלמידיי יודעים כי לעיתים, כחלק ממשוב מסכם על שיעור, הם יצטרכו להשיב על השאלה: "מה למדתי על עצמי"?
זוהי דרך נהדרת לגרום לתלמידים להיות מודעים לעצמם כלומדים ולהבין טוב יותר מה מסייע להם להבין את הנלמד, ולי כמורה להכיר את האופן היעיל ביותר להגיע אליהם ולהפוך את הלמידה למשמעותית.
אז מה אני למדתי עד כה מתהליך הכתיבה בבלוג?
* כאשר אני כותבת על דברים שלמדתי אני מבינה אותם טוב יותר.
* יש ביכולתי ליצור מפיסות קטנות של רעיונות רעיון אחד מגובש
* העובדה שעל כל הנושאים הלימודיים עליהם ניתן לכתוב בבלוג כבר כתבו אינספור פוסטים אחרים מעיבה על הרצון שלי להיות יצירתית וייחודית.
* אם אני ממש משתדלת אני יכולה למצוא דרכים לומר את אותם הדברים שכולם אומרים בדרך יצירתית וייחודית.
* כתיבת פוסט בדרך יצירתית וייחודית גוזלת זמן רב שאינו בנמצא בשל הדרישה לכתוב פוסט מידי שבוע.
* החיוב בכתיבת רשומה מידי שבוע מלחיצה ומנטרלת אצלי מעט את חדוות הכתיבה, כתיבה מידי שבועיים הייתה משמרת אותה.
* כאשר מלמדים אותי כיצד ללמוד, כפי שנעשה ברוב הקורסים במהלך סימסטר זה, אני יוצאת נשכרת ו"מלומדת" יותר.
* הידיעה כי במהלך הלימודים דעתי על הנלמד, על המלמדים ועל אופן הלמידה חשובה בעיני "קברניטי" המסלול גורמת לי להרגיש משמעותית.
* כאשר אני מצליחה ליישם בעבודתי כמורה ומדריכה את שלמדתי אני מאוד שמחה על החלטתי ללמוד במסלול תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים.
* רגישותי לשפה העברית גורמת לי להתרעם כאשר קוראים כולם למסלול: "תִּקְשׁוּב וְלְמִידָה", נא להפנים- יש לומר: "תִּקְשׁוּב וּלְמִידָה".
סמסטר חדש אוטוטו בפתח- שתהיה לכולנו המשך למידה פורייה ומעניינת.
