bring-your-own device

אתחיל מהסוף- אני בעד הבאת מכשירים דיגיטליים אישיים לכיתה ושימוש בהם בלמידה.

כמי שהתנסתה בכך כמורה אינני מתכחשת לקשיים ולדילמות שהליך זה יוצר אך רבים היתרונות על החסרונות.

גם בבית ספרי קיים סעיף בתקנון הבית ספרי האוסר על הוצאת טלפונים בזמן השיעורים ואף בזמן ההפסקה, התקנון קובע ענישה מחמירה עד להחרמת המכשיר. ה"מלחמה" של בתי הספר במכשירים הדיגיטליים היא נדבך נוסף בראיית התלמידים את בית הספר כלא רלוונטי לחייהם. מערכת החינוך מרבה לציין את חשיבות הקניית מיומנויות המאה ה-21, אין ספק כי בשנים האחרונות נעשים ניסיונות מוצלחים להפוך את התקשוב לחלק טריוויאלי מהלמידה, אך עדיין הדרך ארוכה. בבתי ספר רבים קיימת מעבדת מחשבים אחת לשירות כלל התלמידים,יוצא שבמקרה הטוב לכל כיתה מוקדשות שעתיים בהן לתלמידים גישה לרשת. במהלך ההוראה השוטפת אני חושבת על אינספור הזדמנויות בהן מחשב לכל תלמיד מחובר לרשת היה יכול לשרת אותי ואת תלמידיי.

בבלוג המעניין שלו ברשת "שלובים" מעלה יורם אורעד מספר רעיונות לשימוש בסמארטפון בהוראה "סמארטפון לדוגמה, הוא מכשיר המאפשר חיפוש מידע באופן מיידי באינטרנט, השתתפות בפורומים וירטואליים שונים כגון בלוגים, רשתות חברתיות ועוד. יתר על כן, במדעים ניתן להשתמש בהם לתיעוד תצפיות וניסויים (למשל תצלומים, הקלטת קולות) ולהצבתם של אלה באתר המיועד ללימוד נושא נתון. ניתן למשל לשלוח תלמידים לצפות בצמחים שונים, לצלמם ולאחר מכן לדון בממצאים ביחד. ניתן לצלם את מופעי הירח בזמנים שונים ולאחר מכן לנתח את מה שהתלמידים ראו, וכך עוד ועוד".
השנה שמתי לי למטרה להמשיך ולזמן שיעורים ומטלות באמצעות הסמארטפון, אני מוצאת כי חדוות הלמידה באמצעותו עולה על קשיים אחרים שהוא טומן בחובו.מבטיחה לעדכן...

מדיניות תקשוב בעולם

בפוסט הקודם תיארתי את תהליך מציאת המידע למשימה שניתנה לנו בקורס: "היבטים בינלאומיים של התקשוב" בהנחייתה של דר' חגית מישר-טל. מן הראוי, כך אני סבורה, להקדיש פוסט זה לבחינת הממצאים שעלו ממטלה מעניינת זו.

בעיון בתקצירי תוכניות התקשוב בעולם, כפי שהוצגו  במפה השיתופית ניתן לזהות דגמים שונים של מדיניות תקשוב, אך לא רבים. ההבדלים המהותיים הם בין מדינות מפותחות לבין מדינות מתפתחות ובאים לידי ביטוי בהגדרת יעדי תכנית התקשוב במדינה. כל המדינות כמעט חרטו על דגלן לקדם יעדים לאומיים באמצעות התקשוב בתחום הכלכלי, החברתי והחינוכי. השינויים הם בניסוח המטרות תחת כל תחום. בתחום החברתי, ממשלת טנזניה, למשל, מנסה להביא צמצום העוני ע"י חינוך מבוסס תקשוב שיגרום למינוף האדם והשגת חיים טובים יותר, באריתריאה השאיפה היא כי מדיניות התקשוב  תסייע למלחמה מסיבית בנגיף האיידס ולירידה בתמותה של ילדים. ואילו בסקוטלנד חלק מהחזון החברתי הוא לקיים חברה שבה האזרחים נוטלים חלק ומעורבים בפעילות הלאום. כל המדינות המתמקדות ביעדים חברתיים שואפות כי לכל אזרחי המדינה בלי הבדל של גיל, צבע ומין תהייה גישה למידע ולתקשורת טכנולוגית.

בתכנית התקשוב של מצרים מצאנו את הייחודיות הרבה ביותר, תכנית זו היא היחידה מבין התכניות שנותחו המתבססת על מצב פוליטי גרידא. התוכנית מדגישה את מטרות מהפכת ה 25 לינואר: חירות, דמוקרטיה חברתית וצדק, בתמיכת שוק פתוח ותחרותי ופחות את העניין הפדגוגי- חינוכי.

המסקנות אותן ניתן להסיק מעיון בתכניות השונות הן כדלקמן:

-         משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות רואים בתקשוב יעד לאומי משמעותי ונערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות.

-         בכל התוכניות הושם דגש על רכישת מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21.

-         בכל המדינות יש התייחסות להקמת תשתיות ותחזוקה שוטפת של תקשוב מתוך הבנה כי רק כך ימומש החזון הלאומי הטכנולוגי.

-         אופי המטרות הכלכליות, החברתיות או הפוליטיות המנוסחות במסמך מדיניות התקשוב מותאמות בחלקן ורלוונטיות למצב הייחודי השורר במדינות בתחומים הללו.

       מתרגיל זה עולה כי רב המדינות, אם לא כולן, רואות את התקשוב כיעד משמעותי ומשקיעות בו משאבים וחשיבה רבה. לכן תמוהה בעיני החלטתו של  שר החינוך להקפיא את התכנית, תכנית התקשוב של אירלנד, אותה חקרנו, הוסיפה לאחרונה נספח שלם העוסק בכלים ובמיומנויות שיסייעו לשילוב בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה ואילו אצלנו בישראל קורה ההיפך, או כפי שהטיבה פרופ' גילה קורץ להתריע: " בעצירת התכנית חוטא משרד החינוך לתפקידו להכין את ילדינו לקראת הצפוי להם בשוק העבודה העתידי".