יום שלישי, 28 במאי 2013

עיתון דיגיטלי או מודפס?


אנו נמצאים על סיפה של מהפכה בעיתונות. נתונים מורים על עקביות בהתחזקות המערכת העיתונאית המקוונת וירידה בשיעור קוראי העיתונות המסורתית.
במסגרת עבודה בקורס "תקשוב ולמידה", בחנו חברתי רויטל חדד ואנוכי שני מדיומים תקשורתיים, העיתון המודפס המסורתי למול העיתון המקוון הדיגיטלי.
בעבודתנו התייחסנו לתבחינים מגוונים להשוואה: עלויות הפקת העיתון, מבנהו, נוחות השימוש, מידת האינטראקטיביות הקיימת בו, יחסי הגומלין בין הקורא לעיתון, התייחסות לתרומתו לאיכות הסביבה ועוד.
מן ההשוואה שערכנו ניתן היה להבין  מדוע העיתונות המקוונת נוגסת בציבור קוראי העיתונות המודפסת ומדוע תפוצת העיתון המודפס המסורתי נמצאת בדעיכה ברחבי העולם.
למרות שניתן לראות את התחזקותה של העיתונאות המקוונת כסממן נוסף של מודרניזציה ושל הטמעת חידושים וטכנולוגיות בחיי היום יום של הפרט, מצאנו כי אין זו הסיבה היחידה לכך.
ניתן ליחס זאת, בין היתר, לתפיסת התפקיד החברתי של העיתונות המקוונת. יחסי הגומלין שבין הקוראים ליצרני הטקסטים, האפשרות להגיב ולהיות קורא פעיל שינה את מהותו של חופש הביטוי ואת אופן הייצוג של המציאות בתקשורת. כל אדם יכול בקלות להשתמש בכלים שמעמידים לרשותו האתרים המובילים באינטרנט ולצרף את דעתו ואת מסריו למאמרים ולידיעות הבולטים והנקראים ביותר באתרים המובילים. מסרים אלו מגיעים במהירות הבזק לקהל רחב של גולשים ומשפיעים על השיח כולו (הכט 2010).
חשוב להדגיש כי לאנשי החינוך תפקיד חשוב ומשמעותי בהקניית כלים לקריאה נבונה של טקסטים דיגיטליים חדשותיים ואחרים. הערכת מידע כרוכה ביכולת להעריך נכון את אמינות המידע, מקוריותו, והיושרה המקצועית שבאופן הצגתו. וזאת לשם קבלת החלטות באילו מפריטי המידע הזמין להשתמש ומאילו להתעלם. המודעות של המשתמש להחלטותיו תקבע במידה רבה את הערך הסגולי של המסקנות, העמדות, הדעות או המודלים שהוא בונה מהמידע. (סבר, 2007).
בהקשר לכך, חשוב לציין כי כדרך להתמודדות עם הירידה בקריאת עיתונים מודפסים, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ"), או חלק ממנה (למשל אתר ynet הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעתים חינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעתים תמורת תשלום. אתרים אלה, לרוב, שומרים על אמינות המידע ומומלץ לראות בהם מקור עיתונאי ראוי.
בעולם העכשווי בו המילים "מיידיות" ו"אינטראקטיביות" הן מילות מפתח, לעיתון המקוון, אם כן,  יתרונות בולטים, עיתונאים של מהדורות מקוונות יכולים להפיק סרטוני וידאו אשר מלווים את דיווחיהם או תרשימים אינטראקטיביים וקישורים אשר הופכים את הטקסט הדיגיטלי לעשיר ורב מימדים. מגוון היישומים מאחד את הסיפור לשלם וחווית צריכת החדשות הרמונית יותר.
זאת ועוד, אינטראקטיביות והתקשרות עם הגולשים, החלפת דעות ומידע בין העיתונאי והקורא במהירות ותדירות גבוהות יותר ובדרכים מגוונות יותר ביחס לפלטפורמות חדשותיות אחרות יכולות להוביל לשינוי תרבותי במקצוע העיתונות ולשינוי תפיסתי של קונספט העיתונות ואופני העברת ודיווח החדשות. אם העיתונאים יודעים כי הם חשופים יותר לביקורת אז הדבר ישפיע על אופן איסוף הידיעות וכתיבתן.
 יחד עם זאת, חשוב לזכור כי לעתים עושר האפשרויות הקיים בהנפקת מהדורה מקוונת פועל לרעתנו. המוח האנושי אינו מסוגל להתמודד עם גודש הגירויים שאפשר לשלב בסביבת למידה טכנולוגית, כגון תמונות, קולות, קישורים וטקסטים. יותר מדי אלמנטים 'נלחמים' זה בזה כדי ללכוד את תשומת לבנו והמוח אינו מסוגל לעבד כל כך הרבה אינפורמציה במקביל. על מנת שהטכנולוגיה תסייע לנו לארגן את המחשבה יש לשמור על פשטות וצמצום ולהימנע משפע קישורים העלולים להפריע (עשת, 2011).
למרות היתרונות הרבים שיש לעיתונות המקוונת, אוהבי ספר ומילים לא יהיו מוכנים לוותר בעד שום הון שבעולם על ההרגשה של מלים כתובות בין ידיהם ועל ריח הדיו.
עדיין לא ידוע בוודאות מה יעלה בגורלה של העיתונות המודפסת, אך נכון לתחילת המאה ה-21 מפעילים רוב העיתונים גם אתר אינטרנט וניכרת ההשפעה ההדדית של המדיום הדיגיטלי והמדיום המודפס על התהוותה של סביבת עיתונות חדשה.
מקורות:
עשת י., גרי, נ. טקסט מודפס באינטרנט : המחיר האיכותי של הנוחות אוחזר ב-15/2/2013 מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2263

כספי, ד. (2007) העיתונות המקוונת בישראל – מיון ראשוני בתוך עיתונות דוט קום: עיתונות מקוונת בישראל. שוורץ אלטשולר (עורכת). המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 50-31.
אוחזר ב-15/2/2013 מתוך:


סבר, ר. (2006), על אוריינות וטכנולוגיה, אוחזר ב-15/2/2013 מתוך:





יום שני, 13 במאי 2013

למידה מקוונת בשעת חירום תוך מענה לצרכים חברתיים

בפוסט הקודם עסקתי בנושא למידה מקוונת בשעת חירום. טענתי כי בשעה של מצוקה אמיתית בה נתונים התלמידים אין די בדאגה לפעילויות לימודיות- חינוכיות ברשת משום שהן אינן נותנות מענה ממשי לצרכים של תלמידים במצוקה.

במקום לתת דגש ומשמעות רבה להספק לימודי יש לתת במה לחוויות ולרגשות במעגל החברתי הקרוב- חברים לכיתה ומורים מוכרים.
למען הסר ספק, אינני דוגלת בביטול מוחלט של הפעילויות הלימודיות בלמידה מרחוק אך מוצאת כי פעילות חברתית שאותה מוביל/ה מחנך/ת הכיתה, לעיתים בסיוע של יועצת או פסיכולוגית בית הספר תאפשר לתלמידים הפוגה רגשית שתייעל את הלמידה החינוכית.

אני בהחלט מסכימה עם ההיערכות שנעשית לקראת מצבי חירום שהרי "אין סומכין על הנס" חובה להשקיע בתשתית, שתשרת את הצוות החינוכי והתלמידים בפן הלימודי אך בעיקר תוך מתן מענה לצרכים ריגושיים- חברתיים.

מה יכולה לכלול תשתית זו?
הרשתות החברתיות, ובמרכזן ה"פייסבוק" בהחלט יכולות להוות סביבה תומכת בתנאי שכל חברי הכיתה חברים בה. מדובר בקבוצה ייעודית שנפתחת מבעוד מועד בהנחיית מורה, לרוב מחנך הכיתה.
במצב החירום האחרון, בזמן מבצע "עמוד ענן", גויס הטלפון ה"חכם" למשימה ונוספה פלטפורמה חברתית משמעותית חדשה, חדרי מורים וכיתות רבות פתחו קבוצות תמיכה ב- WhatsApp שהינה אפליקציה לנייד, המאפשרת לשלוח ולקבל הודעות מבלי לשלם. בנוסף לשליחת הודעות בסיסית, המשתמשים יכולים ליצור קבוצות, ולשלוח זה לזה הודעות מדיה המכילות תמונות, וידאו ושמע, ללא הגבלה.

שתי התשתיות שצוינו לעיל מתאימות בעיקר לתלמידי הכיתות הגבוהות, חטיבת הביניים והתיכון שמיומנים ובקיאים ברזי הפייסבוק ורובם אף מחזיקים בטלפון נייד מתקדם.
אך על מנת להבטיח כי כל התלמידים ייקחו חלק בשיח הלימודי-חברתי בשעת חירום יש להכשיר ולטפח בעיקר את האתר הבית ספרי.
פעילות בעיתות מצוקה באתר הבית ספרי תנחל הצלחה בתנאי שהתלמידים מורגלים בעבודה שוטפת בו בימות השגרה. במידה והאתר הבית ספרי אינו מהווה חלק משמעותי בפעילויות הלימודיות/חברתיות בבית הספר קשה יהיה להופכו לכזה בשעת חירום ושוב יהיו התלמידים מנותקים מהמעגל החברתי-לימודי שלהם בעת בה הם זקוקים לו ביותר.

לסיכום, שתי תובנות מרכזיות ביקשתי להעביר בפוסט הנוכחי, האחת- הכשרת האתר הבית ספרי ללמידה ולהתנהלות חברתית בשעת שגרה תוכיח את עצמה בשעת חירום והשנייה- בטרם נדאג להספק הלימודי שנפגע, מן הסתם, בשעת חירום יש לתת מענה לצרכים החברתיים- רגשיים הנובעים מהניתוק של הלומדים מחבריהם הקרובים.

להלן שיח שנעשה בפורום אחת הכיתות בבית ספרי בין מחנכת לתלמידיה במבצע "עמוד ענן". שיח חברתי-רגשי במיטבו:

חוויות מהמרחב המוגן



חינוך בשעת חירום

בשבועיים האחרונים נערך משרד החינוך לתרגיל ללמידה מקוונת בשעת חירום. כשפתחתי את המייל שקיבלתי בנושא מיד תהיתי האם תרגיל מעין זה נערך גם במדינות אחרות בעולם והאם חוזר מעין זה יתקבל גם אצל עמיתותיי בשוויץ, כמשל, בכזו שלוות נפש.
בדקתי האם קיימים מאמרים בנושא למידה בשעת חירום בשפה האנגלית ומצאתי כי מצבי החירום אליהם מתייחסים בעולם הם בעיקר במקומות מוכי אסונות טבע . ברובם של המקומות הללו תחום שילוב התקשוב בלמידה היומיומית השוטפת אינו מפותח כלל בלשון המעטה ומיותר לציין כי בשעת חירום, כאשר מאבדים רבים את בתיהם, אינו אפשרי בכלל. נושא החינוך בשעת חירום מעסיק גם את הארגונים ההומניטאריים המנסים לכלול גם את הסיוע בתחום החינוך כחלק מהסיוע ההומניטארי, יחד עם סיוע במתן מזון, מחסה, תברואה ושירותי בריאות. מתוך אמונה כי במצבי חירום, חינוך איכותי מספק הגנה פיזית, פסיכולוגית וקוגניטיבית, ובהנחה כי חינוך מפחית את ההשפעה הפסיכולוגית של אסונות על ידי מתן תחושה של נורמליות, יציבות, מבנה ותקווה לעתיד. באף מקום לא קראתי על סיוע הכולל למידה מקוונת אלא רק על חיזוק מערך ההוראה האנושי והלמידה פנים מול פנים.ואני תוהה, האם במצבי חירום כל-כך קיצוניים יש מקום ללמידה המקוונת? האם היא אפשרית בכלל? שאלה נוספת נוגעת למערך ההיערכות שלנו בישראל- האם אנו ערוכים ללמידה בשעת חירום הנובע מאסונות טבע, רחמנא ליצנן?

המציאות העגומה בישראל מכוונת בעיקר למצבי חירום בטחוניים, מצבים בהם נמנע מתלמידים רבים להגיע לבתי הספר למשך זמן ארוך בשל סיכון ממשי לחייהם. לצערינו, במהלך השנים האחרונות נאלצנו להפעיל למידה מקוונת בשל מצבי חירום אמיתיים (לדוגמה במבצע "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן"). הביקורת העיקרית שלי על מערך ההיערכות וההפעלה של ה"למידה מרחוק בחירום", שהיא מכוונת בעיקר לשמור על מסגרת לימודית ופחות נותנת מענה חברתי הולם לצרכים המתעוררים במצב חירום, בו התלמיד מנותק מהמעגל החברתי המוכר ומבית הספר, שרוי במתח כבד, במועקות ופחדים.
כיצד ניתן בכל זאת לתת מענה לצרכים החברתיים ריגשיים שיש לתלמידים בשעת חירום?
על כך בפוסט הבא.

למידה מקוונת לאחר אסון טבע- אפשרית?




http://www.ineesite.org/en/education-in-emergencies