bring-your-own device

אתחיל מהסוף- אני בעד הבאת מכשירים דיגיטליים אישיים לכיתה ושימוש בהם בלמידה.

כמי שהתנסתה בכך כמורה אינני מתכחשת לקשיים ולדילמות שהליך זה יוצר אך רבים היתרונות על החסרונות.

גם בבית ספרי קיים סעיף בתקנון הבית ספרי האוסר על הוצאת טלפונים בזמן השיעורים ואף בזמן ההפסקה, התקנון קובע ענישה מחמירה עד להחרמת המכשיר. ה"מלחמה" של בתי הספר במכשירים הדיגיטליים היא נדבך נוסף בראיית התלמידים את בית הספר כלא רלוונטי לחייהם. מערכת החינוך מרבה לציין את חשיבות הקניית מיומנויות המאה ה-21, אין ספק כי בשנים האחרונות נעשים ניסיונות מוצלחים להפוך את התקשוב לחלק טריוויאלי מהלמידה, אך עדיין הדרך ארוכה. בבתי ספר רבים קיימת מעבדת מחשבים אחת לשירות כלל התלמידים,יוצא שבמקרה הטוב לכל כיתה מוקדשות שעתיים בהן לתלמידים גישה לרשת. במהלך ההוראה השוטפת אני חושבת על אינספור הזדמנויות בהן מחשב לכל תלמיד מחובר לרשת היה יכול לשרת אותי ואת תלמידיי.

בבלוג המעניין שלו ברשת "שלובים" מעלה יורם אורעד מספר רעיונות לשימוש בסמארטפון בהוראה "סמארטפון לדוגמה, הוא מכשיר המאפשר חיפוש מידע באופן מיידי באינטרנט, השתתפות בפורומים וירטואליים שונים כגון בלוגים, רשתות חברתיות ועוד. יתר על כן, במדעים ניתן להשתמש בהם לתיעוד תצפיות וניסויים (למשל תצלומים, הקלטת קולות) ולהצבתם של אלה באתר המיועד ללימוד נושא נתון. ניתן למשל לשלוח תלמידים לצפות בצמחים שונים, לצלמם ולאחר מכן לדון בממצאים ביחד. ניתן לצלם את מופעי הירח בזמנים שונים ולאחר מכן לנתח את מה שהתלמידים ראו, וכך עוד ועוד".
השנה שמתי לי למטרה להמשיך ולזמן שיעורים ומטלות באמצעות הסמארטפון, אני מוצאת כי חדוות הלמידה באמצעותו עולה על קשיים אחרים שהוא טומן בחובו.מבטיחה לעדכן...

מדיניות תקשוב בעולם

בפוסט הקודם תיארתי את תהליך מציאת המידע למשימה שניתנה לנו בקורס: "היבטים בינלאומיים של התקשוב" בהנחייתה של דר' חגית מישר-טל. מן הראוי, כך אני סבורה, להקדיש פוסט זה לבחינת הממצאים שעלו ממטלה מעניינת זו.

בעיון בתקצירי תוכניות התקשוב בעולם, כפי שהוצגו  במפה השיתופית ניתן לזהות דגמים שונים של מדיניות תקשוב, אך לא רבים. ההבדלים המהותיים הם בין מדינות מפותחות לבין מדינות מתפתחות ובאים לידי ביטוי בהגדרת יעדי תכנית התקשוב במדינה. כל המדינות כמעט חרטו על דגלן לקדם יעדים לאומיים באמצעות התקשוב בתחום הכלכלי, החברתי והחינוכי. השינויים הם בניסוח המטרות תחת כל תחום. בתחום החברתי, ממשלת טנזניה, למשל, מנסה להביא צמצום העוני ע"י חינוך מבוסס תקשוב שיגרום למינוף האדם והשגת חיים טובים יותר, באריתריאה השאיפה היא כי מדיניות התקשוב  תסייע למלחמה מסיבית בנגיף האיידס ולירידה בתמותה של ילדים. ואילו בסקוטלנד חלק מהחזון החברתי הוא לקיים חברה שבה האזרחים נוטלים חלק ומעורבים בפעילות הלאום. כל המדינות המתמקדות ביעדים חברתיים שואפות כי לכל אזרחי המדינה בלי הבדל של גיל, צבע ומין תהייה גישה למידע ולתקשורת טכנולוגית.

בתכנית התקשוב של מצרים מצאנו את הייחודיות הרבה ביותר, תכנית זו היא היחידה מבין התכניות שנותחו המתבססת על מצב פוליטי גרידא. התוכנית מדגישה את מטרות מהפכת ה 25 לינואר: חירות, דמוקרטיה חברתית וצדק, בתמיכת שוק פתוח ותחרותי ופחות את העניין הפדגוגי- חינוכי.

המסקנות אותן ניתן להסיק מעיון בתכניות השונות הן כדלקמן:

-         משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות רואים בתקשוב יעד לאומי משמעותי ונערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות.

-         בכל התוכניות הושם דגש על רכישת מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21.

-         בכל המדינות יש התייחסות להקמת תשתיות ותחזוקה שוטפת של תקשוב מתוך הבנה כי רק כך ימומש החזון הלאומי הטכנולוגי.

-         אופי המטרות הכלכליות, החברתיות או הפוליטיות המנוסחות במסמך מדיניות התקשוב מותאמות בחלקן ורלוונטיות למצב הייחודי השורר במדינות בתחומים הללו.

       מתרגיל זה עולה כי רב המדינות, אם לא כולן, רואות את התקשוב כיעד משמעותי ומשקיעות בו משאבים וחשיבה רבה. לכן תמוהה בעיני החלטתו של  שר החינוך להקפיא את התכנית, תכנית התקשוב של אירלנד, אותה חקרנו, הוסיפה לאחרונה נספח שלם העוסק בכלים ובמיומנויות שיסייעו לשילוב בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה ואילו אצלנו בישראל קורה ההיפך, או כפי שהטיבה פרופ' גילה קורץ להתריע: " בעצירת התכנית חוטא משרד החינוך לתפקידו להכין את ילדינו לקראת הצפוי להם בשוק העבודה העתידי".

למצוא "מחט בערימת שחת"

 

"עליכם לחפש מסמכים מקוריים של תוכניות תקשוב לאומיות", בזו הלשון נפתחה אחת המטלות שניתנו לנו  במסגרת הקורס "היבטים בינלאומיים של התקשוב" בהנחייתה של דר' חגית מישר-טל. כמובן שאין די במציאת תוכנית רלוונטית אלא לאתר את מטרותיה ולסכם בקצרה את החזון המוצג בה לפי המסגרת המושגית במאמרו של רוברט קוזמה.

 

לכאורה משימה פשוטה אך עם התחלת העיסוק בה מצאנו כי אין זה כך כלל ועיקר ולפנינו משימה מאתגרת מאוד.  האתגר הוא בהתמקדות וביכולת להתמודד עם ההצפה של המידע, לסנן אותו ולהפיק ממנו תועלת בלמידה וביצירת ידע חדש. בפוסט הנוכחי אנסה לתאר את תהליך מציאת המידע הנדרש כפי שחווינו אותו.

 

כיצד מתחילים? התחושה ההתחלתית דומה "למציאת מחט בערימת שחת"

 

באיזו מדינה לבחור? והיכן לחפש? כיצד מתגברים על מחסום השפה?

התחלנו בחיפוש בעברית, פשוט כי כך נוח לנו יותר בטרם נעבור לחיפוש באנגלית.  הקלדנו בגוגל: תכניות תקשוב בעולם, עיון בתוצאות שקיבלנו הוביל אותנו למסמך הבא:
על מיומנויות המאה ה-21 ותכניות תקשוב בעולם

נהדר! מקורות המידע במסמך נאספו ע"י צוות המידענים במכון מופ"ת באמצעות מאגרי מידע בינלאומיים וממצאים של משרדי חינוך בעולם וסוכמו ע"י ד"ר עוזי מלמד. בהחלט מקור מהימן וראוי.

ובכל זאת, המאמר סורק תכניות ממדינות שונות,  באיזו מדינה לבחור? אנו חייבות להתמקד. הודו עניינה אותנו. מרתק כיצד במדינה כל כך מורכבת, בעלת עוני קיצוני יש מסה כל כך רבה של מדענים, מהנדסים ומוסדות למוד ברמה גבוהה וכיצד חברות ענק כמו, IBM , מיקרוסופט ועוד רבות אחרות, פתחו בהודו סניפים מקומיים וייצרו קהילת הייטק גדולה. אך דומה שאיננו היחידות שהבענו עניין במדיניות התקשוב של הודו ובמפה השיתופית ננעץ "בקרבה" כבר בלון כחול. שוב חוזרים אל המסמך. צ'ילה, פורטוגל או אולי סקוטלנד?. קוראות בקריאה מרפרפת את המידע הבסיסי ולוחצות על הקישורים הרלוונטיים לכל מדינה. כל-כך הרבה מידע ומלל, אנחנו מתקשות להתמקד ובשלב זה מעדיפות פשוט לעשות אתנחתא. אני מוצאת כי כאשר "שיטפון המידע"

 

מאיים להטביע אותי התרחקות ממנו לזמן מה מחזירה אותי ממוקדת יותר.  שיחת טלפון מקרית עם חברה נתנה לנו כיוון. החברה סיפרה כי רכשה כרטיסים לחופשה מרתקת באירלנד הקרירה. בחינת המפה השיתופית העלתה שאף אחד מעמיתינו לקורס לא בחר במדינה זו. אירלנד, אם כן, ראויה לבחינה לא פחות מפינלנד, אוסטרליה או צרפת.

 

אך אליה וקוץ בה,

המקבילה לרעיון זה באנגלית היא: a fly in the ointment, שתי האמירות מצביעות על כך שיש פגם או חיסרון בדבר שהיה יכול להיות טוב, רצוי או מועיל מאוד.

 

המסמך איננו מעודכן. תכניות התקשוב מתחדשות ומשתנות אחת למספר שנים, עם התקדמותה המסחררת של הטכנולוגיה ולאור בחינות יעילותן של התכניות.

ובכל זאת, מצאנו קצה חוט:

 

אחד הקישורים מפנה לאתר הרשמי העוסק בנושא התקשוב בחינוך באירלנד. המשימה אמורה להיות קלה כעת, הרי אם ניכנס לאתר הרשמי של תכנית התקשוב בישראל נמצא די במהירות את תכנית התקשוב, אך... האתר עמוס במסמכים ובתכניות ומאוד קשה להבין מהי התכנית הרלוונטית. זה הזמן להיעזר באפשרות החיפוש באתר, ניסיון החיפוש הראשון מציג 794 תוצאות.

מילות החיפוש שנבחרו National ICT Plan" לא מספיק ממוקדות מסתבר, ההיגיון הפשוט נכנס לפעולה ולמילות החיפוש נוספת גם השנה 2013 (איך לא חשבנו על זה קודם?), 49 תוצאות הפעם, אאוריקה?! לא בדיוק... שוב מספר רב של תכניות, תכנית התקשוב הלאומית מחולקת, מסתבר, למספר קטגוריות: החינוך הקדם יסודי, החינוך היסודי, החינוך העל-יסודי ואפילו ניתן מקום לתקשוב באקדמיה. Google translate  מסייע בידינו, התרגום אינו מושלם, כמובן, אך ניתן, איכשהו, להבינו ע"י ניסוח מחדש של המשפטים המתורגמים. לאחר עבודה לא פשוטה של תרגום חלקי מסמכים (שחלקם נמצאו לא רלוונטיים), הועלו הקישורים לתכניות למפה השיתופית. נציין כי הקישורים עודכנו על-ידינו כארבע פעמים לאחר שעם השיטוט באתר מצאנו תכניות עדכניות יותר אליהן לא הגענו בהתחלה.

בשלב הבא פנינו לביצוע חלקה השני של המשימה, היות ונמצאו מספר מסמכים נצטרכנו למזג את המידע ולנסח את החזון והמטרות העולים מהתכניות השונות.

נפל דבר

המשימה בוצעה.

המשימה הנוכחית הצריכה מאיתנו להיות אורייני מידע, כלומר, לגשת, להעריך ולהשתמש במידע ממגוון מקורות. בתהליך חיפוש התכנית נדרשנו לנסח שאלות, לזהות מקורות פוטנציאליים, להשתמש באסטרטגיות חיפוש יעילות, להעריך את המידע, לארגנו ולמזגו עם מידע אחר.

 

אם זו לא מידענות במיטבה אז מה כן?

 

להיות אזרח דיגיטלי

אזרחות היא מעמד שמדינה נותנת לאדם.מעמד זה כולל מערכת של זכויות ושל חובות משפטיות, המבטאות את הקשר המשפטי בין הפרט לבין המדינה. האזרחות היא זכות יסוד: לכל אדם יש זכות להיות אזרח של מדינה כלשהי.

כיום, כולנו "אזרחים דיגיטליים" העושים שימוש ברשת, ממש כפי שאנחנו אזרחים של מדינה מסוימת. על כן, אנו זכאים לזכויות מסוימות מחד ומחויבים לחובות וכללים מסוימים מאידך גם בעת התנהלות ברשת.

בחיפושיי אחר חומר בנושא האזרח הדיגיטלי נתקלתי בפוסטר הבא:

הפוסטר מסכם, למעשה, את אותם דברים ההופכים אותנו לאזרחים ראויים במדינת האינטרנט הבלתי נדלית. חשבתי שיהיה נחמד ומועיל לתרגם את הכתוב בפוסטר ולתת לדברים החשובים המצוינים בו משנה תוקף בדמות פתגמים וציטוטים שונים.

 אזרחות דיגיטלית

השתמשו בטכנולוגיה כדי לאסוף מידע, לתקשר או פשוט ליהנות  כי "ההנאה היא העיקרון והמטרה של חיים מאושרים." ~ אפיקורוס

הביעו באופן מכובד את דעתכם שכן,  "איזהו מכובד? המכבד את הבריות." ~ מסכת אבות ,כה

כבדו נקודות ראות שונות של אחרים באינטרנט, קבלו את דבריהם כדבר משמעותי והסבירו בנועם מדוע אינכם מסכימים איתם. שהרי "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים." ~ קהלת, פרק ט, פסוק יז    

תנו קרדיט לאחרים שהשתמשתם בחומרים שלהם וזכרו כי "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (אבות, ו',ו').

למדו להעריך אם מקור המידע הוא אמין ו"דעו, כי כאשר ישקול האדם כסף וזהב במאזניים, ויבחין בין קל לכבד; כך ישקול האדם החכם במאזניים להבדיל השקר והאמת"  (מתוך הספר "אורחות צדיקים").

שלטו במיומנויות טכנולוגיות מגוונות וישמו את הפתגם האנגלי "תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו".

מצאו "קולות שונים" ונקודות ראות שונות על נושא שאתם חוקרים משום ש"כשם שאין שני פרצופי בני אדם דומים, כך אין דעותיהם דומות."(במדבר רבה כג)

נפו את מקורות המידע שאספתם באינטרנט ו"הפרידו את המוץ מן הבר".

נהלו בלוג, ויקי או כל פלטפורמה אחרת על מנת להציג את דעותיכם או ממצאיכם. וזכרו כי "אין להתבייש לומר את מה שאין מתביישים לחשוב" (מישל דה מונטיין)

צאו נגד בריונות ברשת וקיימו את הציווי: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז)

הפיצו מידע מועיל שכן,  "עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו נתון בו בתור יצור נבדל, אלא בתור חבר לציבור אנושי גדול" (אלברט איינשטיין).

למדו לזהות הונאות ברשת, כדבריו של שרלוק הולמס:  "ווטסון היקר שלי... היה סמוך ובטוח. אין דבר בלתי טבעי כל כך כמו מה שנראה רגיל בתכלית, ואין מטעה כמו המובן מאליו". (ארתור קונן דויל מתוך הספר "הרפתקאות שרלוק הולמס").

נקטו במשנה זהירות כאשר אתם משוחחים עם אנשים שאינכם מכירים "ונשמרתם לנפשותיכם".

השתמשו בהגדרת פרטיות

הגבילו את זמן הגלישה ואל תשכחו להתעמל, שכן," נפש בריאה בגוף בריא הוא תיאור קצר אך מלא של אושר בעולם זה". (ג'ון לוק)

ספרו למישהו כאשר אתם פוגשים מישהו באינטרנט או כאשר משהו מפריע לכם, ו"אל תתבייש לשתף חברים בלבטים, דילמות ובקשיים, לפעמים ההצלה מגיעה ממקורות בלתי צפויים" (אמנון חבר על פי דברי חז"ל).

עד כאן האינטרפטציה שלי לפוסטר, בטוחני כי קיימות נורמות התנהגות נבונות ואחראיות נוספות לשימוש בטכנולוגיה, אשמח אם מי מהקוראים יסייע לי להוסיף לרשימה לעיל ויסייע לכולנו להיות אזרחים דיגיטליים הראויים לתעודת כבוד.

 

יחידת לימוד מתוקשבת בנושא: "לשון חז"ל"

במסגרת הקורס: "פיתוח למידה בסביבות פתוחות" בהנחייתה של גב' נעמי-מרסיה פורת נבנתה יחידת לימוד מתוקשבת בנושא:"לשון חז"ל" . תהליך העבודה על היחידה היה תהליך ארוך ודינמי במהלכו "נאלצנו", אני ועמיתתי רויטל חדד, לשנות ולהתאים את היחידה בהתאם לתובנות אליהן הגענו.
תכנון ופיתוח של סביבות למידה מתוקשבות יעילות מחייבות את מתכנן היחידה להביא בחשבון מספר רב של גורמים כגון מטרות הלמידה, מאפייני הלומדים והידע ההתחלתי שלהם לביצוע הנדרש מהם בעקבות הלמידה (עשת והמר 2006).
מבחינתנו, אחד הדברים החשובים ביותר נוגע לעובדה כי בפיתוח של יחידת הוראה מתוקשבת יש להפעיל מגוון שיקולים פדגוגיים ודידקטיים כדי להחליט כיצד להציג את הנושא בפני הלומדים, מה יהיה אופיין של המטלות לתלמיד , וכיצד לתכנן את הלמידה כדי שתעשה שימוש מושכל בטכנולוגיות העומדות לרשותנו.
חלקם של הכלים התקשוביים היו מוכרים לנו קודם וחלקם נחשפו בפנינו במהלך  הלימודים, אך האתגר שעמד בפנינו היה לשלבם בצורה יעילה ביחידת ההוראה. לעיתים חשנו כי אנו "מאלצות"  את התכנים כך שיתאימו לכלי תקשובי חביב כזה או אחר שנחשף בפנינו. אך כדי להיות נאמנות לשיקולים הפדגוגיים שלנו, חיש מהר ביטלנו את המשימה. כך, למשל, כלי ה"טונדו" לעריכת קומיקס הוא כלי אהוד מאוד על התלמידים ועלינו. בתחילה חיברנו מטלה שכללה שימוש בכלי זה אך עיון נוסף בה העלה מעל לכל ספק כי אין קשר בין השימוש בכלי לבין המטרות שהצבנו בפנינו.

נושא היחידה: "לשון חז"ל" שייך לעולם השיח של המקורות היהודיים ומזמן מפגש עם טקסטים מהמורשת היהודית שמהווים רכיב משמעותי בבניית המאגר התרבותי-לשוני של אדם יהודי בישראל.(תכ"ל חינוך לשוני). על אף חשיבותו ועל אף העובדה שהוא חלק מתכנית הלימודים בחינוך לשוני, אנו מודות כי בחירת הנושא בתחילה לוותה בחשש שמא נתקשה ל"חבב" את הנושא על התלמידים ולמצוא פעילויות אינטראקטיביות מתאימות. אך השתדלנו לחבר מטלות יצירתיות

לגבי השימוש בכלי ה- sites .google עיצוב האתר והתמצאות בעריכתו נעשתה, בעיקר, בתהליך של ניסוי וטעייה. לרוב העבודה נעשתה בקלות אך לעיתים העריכה לא הייתה ידידותית. אפשרויות העיצוב די מוגבלת והיה קושי למקם את האובייקטים.

מאידך, לאתר יש יכולת גיבוי מצוינת, וקרה לא פעם כי טעינו ויכולנו לחזור ללא קושי לעריכות קודמות.מצאנו כי אתר הגוגל סייטס "מתקשר" הכי טוב עם מוצרי גוגל  אחרים כגון גוגל דוקס, וזו אחת הסיבות בה בחרנו לעשות שימוש רב יותר בכלי הגוגל ביחידה (טופס, מצגת שיתופית ובלוגר).

אחד העקרונות בהם ניסינו לדבוק במהלך פיתוח היחידה היה פיתוח "ידע פעיל" של התלמידים ע" מתן אפשרות לחקירה פעילה של התלמידים ולא רק יישום של ידע.

אך יחד עם מטלות המכוונות לרמות חשיבה גבוהות, נתנה לתלמידים גם אפשרות לתרגל ידיעותיהם ושליטתם ברמה של ידע ובקיאות אודות מאפייני לשון חז"ל בהם עוסקת היחידה. זאת מתוך הנחה כי הלמידה הינה מדורגת ולמידה משמעותית כוללת תהליך שבו אינפורמציה חדשה ללומד, נקשרת ומעובדת על ידי תבניות החשיבה והידע הקודם שלו.

לסיכום, בניית יחידת לימוד מתוקשבת אינה דבר של מה בכך ומידת ההשקעה והזמן בתכנונה ובפיתוחה הינה רבה . אך היתרונות הגלומים בתוצר המוגמר  הם רבים:  הרחבת סביבת הלמידה,אפשרות להמחשה ויזואלית ודינאמית של מושגים ותהליכים, אינטראקטיביות המאפשרת הפעלה של התלמידים, הגברת הגיוון והעניין בנלמד ואיתם הגברת המוטיבציה ללמידה.