יום חמישי, 18 ביולי 2013

למצוא "מחט בערימת שחת"

 
"עליכם לחפש מסמכים מקוריים של תוכניות תקשוב לאומיות", בזו הלשון נפתחה אחת המטלות שניתנו לנו  במסגרת הקורס "היבטים בינלאומיים של התקשוב" בהנחייתה של דר' חגית מישר-טל. כמובן שאין די במציאת תוכנית רלוונטית אלא לאתר את מטרותיה ולסכם בקצרה את החזון המוצג בה לפי המסגרת המושגית במאמרו של רוברט קוזמה.
 
לכאורה משימה פשוטה אך עם התחלת העיסוק בה מצאנו כי אין זה כך כלל ועיקר ולפנינו משימה מאתגרת מאוד.  האתגר הוא בהתמקדות וביכולת להתמודד עם ההצפה של המידע, לסנן אותו ולהפיק ממנו תועלת בלמידה וביצירת ידע חדש. בפוסט הנוכחי אנסה לתאר את תהליך מציאת המידע הנדרש כפי שחווינו אותו.
 
כיצד מתחילים? התחושה ההתחלתית דומה "למציאת מחט בערימת שחת"
 
באיזו מדינה לבחור? והיכן לחפש? כיצד מתגברים על מחסום השפה?
התחלנו בחיפוש בעברית, פשוט כי כך נוח לנו יותר בטרם נעבור לחיפוש באנגלית.  הקלדנו בגוגל: תכניות תקשוב בעולם, עיון בתוצאות שקיבלנו הוביל אותנו למסמך הבא:
על מיומנויות המאה ה-21 ותכניות תקשוב בעולם
נהדר! מקורות המידע במסמך נאספו ע"י צוות המידענים במכון מופ"ת באמצעות מאגרי מידע בינלאומיים וממצאים של משרדי חינוך בעולם וסוכמו ע"י ד"ר עוזי מלמד. בהחלט מקור מהימן וראוי.
ובכל זאת, המאמר סורק תכניות ממדינות שונות,  באיזו מדינה לבחור? אנו חייבות להתמקד. הודו עניינה אותנו. מרתק כיצד במדינה כל כך מורכבת, בעלת עוני קיצוני יש מסה כל כך רבה של מדענים, מהנדסים ומוסדות למוד ברמה גבוהה וכיצד חברות ענק כמו, IBM , מיקרוסופט ועוד רבות אחרות, פתחו בהודו סניפים מקומיים וייצרו קהילת הייטק גדולה. אך דומה שאיננו היחידות שהבענו עניין במדיניות התקשוב של הודו ובמפה השיתופית ננעץ "בקרבה" כבר בלון כחול. שוב חוזרים אל המסמך. צ'ילה, פורטוגל או אולי סקוטלנד?. קוראות בקריאה מרפרפת את המידע הבסיסי ולוחצות על הקישורים הרלוונטיים לכל מדינה. כל-כך הרבה מידע ומלל, אנחנו מתקשות להתמקד ובשלב זה מעדיפות פשוט לעשות אתנחתא. אני מוצאת כי כאשר "שיטפון המידע"
 
מאיים להטביע אותי התרחקות ממנו לזמן מה מחזירה אותי ממוקדת יותר.  שיחת טלפון מקרית עם חברה נתנה לנו כיוון. החברה סיפרה כי רכשה כרטיסים לחופשה מרתקת באירלנד הקרירה. בחינת המפה השיתופית העלתה שאף אחד מעמיתינו לקורס לא בחר במדינה זו. אירלנד, אם כן, ראויה לבחינה לא פחות מפינלנד, אוסטרליה או צרפת.
 
אך אליה וקוץ בה,







המקבילה לרעיון זה באנגלית היא: a fly in the ointment, שתי האמירות מצביעות על כך שיש פגם או חיסרון בדבר שהיה יכול להיות טוב, רצוי או מועיל מאוד.
 
המסמך איננו מעודכן. תכניות התקשוב מתחדשות ומשתנות אחת למספר שנים, עם התקדמותה המסחררת של הטכנולוגיה ולאור בחינות יעילותן של התכניות.
ובכל זאת, מצאנו קצה חוט:
 
אחד הקישורים מפנה לאתר הרשמי העוסק בנושא התקשוב בחינוך באירלנד. המשימה אמורה להיות קלה כעת, הרי אם ניכנס לאתר הרשמי של תכנית התקשוב בישראל נמצא די במהירות את תכנית התקשוב, אך... האתר עמוס במסמכים ובתכניות ומאוד קשה להבין מהי התכנית הרלוונטית. זה הזמן להיעזר באפשרות החיפוש באתר, ניסיון החיפוש הראשון מציג 794 תוצאות.
מילות החיפוש שנבחרו National ICT Plan" לא מספיק ממוקדות מסתבר, ההיגיון הפשוט נכנס לפעולה ולמילות החיפוש נוספת גם השנה 2013 (איך לא חשבנו על זה קודם?), 49 תוצאות הפעם, אאוריקה?! לא בדיוק... שוב מספר רב של תכניות, תכנית התקשוב הלאומית מחולקת, מסתבר, למספר קטגוריות: החינוך הקדם יסודי, החינוך היסודי, החינוך העל-יסודי ואפילו ניתן מקום לתקשוב באקדמיה. Google translate  מסייע בידינו, התרגום אינו מושלם, כמובן, אך ניתן, איכשהו, להבינו ע"י ניסוח מחדש של המשפטים המתורגמים. לאחר עבודה לא פשוטה של תרגום חלקי מסמכים (שחלקם נמצאו לא רלוונטיים), הועלו הקישורים לתכניות למפה השיתופית. נציין כי הקישורים עודכנו על-ידינו כארבע פעמים לאחר שעם השיטוט באתר מצאנו תכניות עדכניות יותר אליהן לא הגענו בהתחלה.
בשלב הבא פנינו לביצוע חלקה השני של המשימה, היות ונמצאו מספר מסמכים נצטרכנו למזג את המידע ולנסח את החזון והמטרות העולים מהתכניות השונות.
נפל דבר
המשימה בוצעה.
המשימה הנוכחית הצריכה מאיתנו להיות אורייני מידע, כלומר, לגשת, להעריך ולהשתמש במידע ממגוון מקורות. בתהליך חיפוש התכנית נדרשנו לנסח שאלות, לזהות מקורות פוטנציאליים, להשתמש באסטרטגיות חיפוש יעילות, להעריך את המידע, לארגנו ולמזגו עם מידע אחר.
 
אם זו לא מידענות במיטבה אז מה כן?
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה