משוב ביניים או מה למדתי על עצמי?

תלמידיי יודעים כי לעיתים, כחלק ממשוב מסכם על שיעור, הם יצטרכו להשיב על השאלה: "מה למדתי על עצמי"?

זוהי דרך נהדרת לגרום לתלמידים להיות מודעים לעצמם כלומדים ולהבין טוב יותר מה מסייע להם להבין את הנלמד, ולי כמורה להכיר את האופן היעיל ביותר להגיע אליהם ולהפוך את הלמידה למשמעותית.

 

אז מה אני למדתי עד כה מתהליך הכתיבה בבלוג?

 

* כאשר אני כותבת על דברים שלמדתי אני מבינה אותם טוב יותר.

* יש ביכולתי ליצור מפיסות קטנות של רעיונות רעיון אחד מגובש

* העובדה שעל כל הנושאים הלימודיים עליהם ניתן לכתוב בבלוג כבר כתבו אינספור פוסטים אחרים מעיבה  על הרצון שלי להיות יצירתית וייחודית.

* אם אני ממש משתדלת אני יכולה למצוא דרכים לומר את אותם הדברים שכולם אומרים בדרך יצירתית וייחודית.

* כתיבת פוסט בדרך יצירתית וייחודית גוזלת זמן רב שאינו בנמצא בשל הדרישה לכתוב פוסט מידי שבוע.

* החיוב בכתיבת רשומה מידי שבוע מלחיצה ומנטרלת אצלי מעט את חדוות הכתיבה, כתיבה מידי שבועיים  הייתה משמרת  אותה.

* כאשר מלמדים אותי כיצד ללמוד, כפי שנעשה ברוב הקורסים במהלך סימסטר זה, אני יוצאת נשכרת  ו"מלומדת" יותר.

* הידיעה כי במהלך הלימודים דעתי על הנלמד, על המלמדים ועל אופן הלמידה חשובה בעיני "קברניטי"   המסלול גורמת לי להרגיש משמעותית.

* כאשר אני מצליחה ליישם בעבודתי כמורה ומדריכה את שלמדתי אני מאוד שמחה על החלטתי ללמוד במסלול תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים.

* רגישותי לשפה העברית גורמת לי להתרעם כאשר קוראים כולם למסלול: "תִּקְשׁוּב וְלְמִידָה", נא להפנים- יש  לומר: "תִּקְשׁוּב וּלְמִידָה".

 

סמסטר חדש אוטוטו בפתח- שתהיה לכולנו המשך למידה פורייה ומעניינת.

 
 

 

 

 
 

תיאוריית האינטליגנציות המרובות בתקשוב?

במסגרת הקורס: "הערכת טכנולוגיית ידע" בהנחייתה של דר' ליאת אייל, נתבקשנו להעלות בעיה פדגוגית המטרידה אותנו בעבודתנו ולהגדירה כשאלת מחקר שתהווה בסיס למחקר פעולה.

כמדריכות בתחומי התקשוב והחינוך הלשוני יוצא לנו(לעמיתתי רויטל חדד ולי) לא אחת לבדוק יחידות הוראה ולצפות בשיעורים בעיקר מתחומי הלשון והספרות. למרות המקום המשמעותי שקיבל התקשוב במהלך השיעורים עדיין ניתן לראות כי רוב רובו של שיעור השפה מוקדש לדיבור (הרצאה והסבר של המורה) לקריאה ולכתיבה, כלומר, לביטויי האינטליגנציה הלשונית בלבד.

יתרה מכך, מקצוע הספרות משתייך למקצועות בהם דרך ההוראה והמשימות הנדרשות מהתלמידים מביאים לידי ביטוי בעיקר את האינטליגנציה הלשונית תוך התעלמות משימוש בכשרים אחרים. שירים הם חלק מעולם השיח הספרותי. השירה היא דרך מיוחדת להצגת נושאים ושימוש מיוחד במילים.השירה מאמנת את הקורא "לשחק במשמעויות", להשוות בין דברים, לדמות, לראות תופעות באופן אחר, וכך העיסוק בשירה בבית הספר עוזר להרחבת עולמם של הילדים (ברוך, 1985). למרות שהעיסוק בסוגה הזאת חשוב מאוד אנו נתקלות בקושי שיש למורים להורות שירה ולתלונותיהם כי לתלמידים קשה להבין את השפה הציורית בשיר.

תיאוריית ה"אינטליגנציות המרובות", לפיה ישנם סוגים שונים ונפרדים של יכולות אנושיות, אותן מכנה גרדנר "אינטליגנציות", עומדת בסתירה לראייה הקונבנציונלית את האינטליגנציה כיכולת גלובלית אחת שבאה לידי ביטוי באמצעות הכשרים הלשוניים והמתמטיים-לוגיים בלבד (ארמסטרונג, 1996)

ראייה קונבנציונלית זו היא עדיין מנת חלקם של מורים רבים. ביחידות הוראה מתוקשבות ברשת ניתן עדיין לראות כי מורים בודקים את ביצועי ההבנה של תלמידיהם בעיקר ע"פ יכולתם להביע אותם באופן מילולי.

אין ספק שיש בתיאוריית האינטליגנציות המרובות, כפי שיתואר להלן, כדי לעורר את מודל הלמידה המסורתי והמשעמם, זאת משום שהיא מציעה למורים להרחיב את מגוון הטכניקות, הכלים החינוכיים והאסטרטגיות של המורים מעבר לאלה הלשוניים והלוגיים.

אך האם ניתן לעשות זאת באמצעות יחידת הוראה מקוונת?

בהצעה למחקר פעולה זה ברצוננו לבדוק כיצד ניתן  להשתמש בכלים מתוקשבים כדי לקדם תהליכי הוראה-למידה הממוקדים בפרט ונותנים מענה לשונות התלמידים.

שאלת המחקר:

כיצד אפשר לעודד שימוש באינטליגנציות מגוונות  במסגרת יחידת הוראה מתוקשבת בנושא מטאפורות בשירי ילדים?

 

הנושא מאוד מרתק ומעניין יהיה להופכו למחקר פעולה ישים.

אתיקה במחקר

מילון "רב מילים" מגדיר את המונח "אתיקה" כמערכת כללים הקובעת את ההתנהגות הרצויה והנכונה מבחינה מוסרית, בעיקר של קבוצה מסוימת או של מקצוע מסוים.  כך לדוגמה: עקרונות האתיקה של רופאים, עורכי דין, בנקאים ופסיכולוגים אוסרים עליהם לגלות פרטים מסוימים הנוגעים ללקוחותיהם.

במסגרת הקורס: "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחייתה של דר' ליאת אייל נחשפנו לנושא המרתק אודות אתיקה במחקר. מחקרים בתחום החינוך מתבצעים על פי רוב במסגרות חינוכיות מוגדרות, המונחות על ידי ערכים ותפיסות עולם מוצהרות וסמויות. במחקרים אלו משתתפות אוכלוסיות שונות (מחנכים, תלמידים, משפחות) בקהילות ספציפיות. סוגיות אתיות רבות עשויות לעמוד על הפרק במסגרת המחקר. כך, לדוגמה, החוקר הנכנס להקשר זה עשוי להיות בעל תפיסות וערכים שאינם תואמים את אלו של המסגרת שאותה הוא חוקר. מפגש זה מעלה סוגיות אתיות, בייחוד במקרים של מחקר איכותני, כגון שמירת האוטונומיה של המשתתף, ייצוג נאמן של קולו ויחסי חוקר-נחקר-משתתף.

במטלה שניתנה לנו נתבקשנו לבחור מחקר בנושא טכנולוגי, לבחון אותו באופן ביקורתי ולהעלות סוגיות אתיות העולות ממנו לדעתנו. בחרנו לנתח את  מחקרן של  חושקובר, ד' ובלאו, א' (2012). "לוחות חכמים" לעומת מקרנים בכיתות היסוד: יותר מעורבות, יותר הישגים.

המחקר בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבות תלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוח אינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה.

בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה.

הממצאים הראו כי ציוני התלמידים במבדק ידע אחרי הלמידה בשילוב לו"א היו גבוהים במובהק בהשוואה ללמידה בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בהישגים אחרי למידה בשילוב מקרן ולמידה ללא טכנולוגיה. מממצאי התצפיות עלה שמעורבות התלמידים הייתה גבוהה ביותר בשיעורים בשילוב לו"א, בינונית בשיעורים בשילוב מקרן והנמוכה ביותר בשיעורים ללא טכנולוגיה.

 להלן אציג סוגיות אתיות אפשריות העולות מהמחקר. אציין כי בעיות אתיות אלו עולות מקריאת המחקר בלבד. אני מניחה שאילו ניתנה לנו האפשרות לשאול את החוקרות או המורות שהשתתפו במחקר היינו מוצאות פתרונות או צידוק לבעיות שמצאנו:

•         המבחנים, מערכי השיעור ואופן עריכת התצפית לא מוצגים לקוראים וקשה לבחון אם כלי המדידה מתאימים להשוואה בין למידה בתנאים הטכנולוגיים השונים שנבדקו.

•         המחקר לא לוקח בחשבון השפעה של משתנים חיצוניים- זמן ביצוע התצפית, הרכב הכיתה, משתנים הקשורים במורה ובנושא הנלמד.

•         השימוש שנעשה במקרן היה מאוד מוגבל (העברת שקפים, ללא מעורבות פעילה של התלמידים) ולא "נוצלו" כראוי יכולותיו, דומה כאילו הבחירה שלא לבנות פעילויות המפעילות את התלמידים הייתה מגמתית והגדילה את הסיכוי לקבל תוצאות בכיוון המשוער.

•         המחקר לא מתייחס להבדלים בין תלמידים- המחקר משווה כיתות לימוד ולא מתייחס לתלמיד האינדיבידואלי

•         עולה התהייה לגבי מעורבות סובייקטיבית של החוקרות בנושא הנחקר (?)

•         מספר התצפיות הקטן מטיל בספק את מידת המהימנות של תוצאותיו.

•         לא ברור ממי התקבל האישור לצפות בתלמידים.

•         האם התלמידים היו מודעים למטרת התצפית?

•         מאחר והמורות ידעו את מטרות התצפית והמחקר האם זה לא גרם להתנהגות "מלאכותית" של המורות (השקעה רבה יותר בשיעור שהוכן בל"א ופחות בשיעור באמצעות מקרן)?

ניתן, כמובן, "לנטרל" חלק מהבעיות האתיות שעלו מהמחקר, כך למשל, על מנת שהתצפית במחקר תהווה כלי מחקר מהימן ניתן:

•         לדגום את ההתנהגויות מתוך מספר רב יותר של תצפיות.

•         לבקש מאנשים נוספים להיות נוכחים בתצפית ולהצליב את המידע שעלה ממנה.

•         להוסיף ראיונות/שיחות עם התלמידים אודות מידת העניין ומעורבותם בשיעורים- שיטה איכותנית.

אין ספק שהדיון בנושא הסוגיות האתיות במחקר הינו חשוב במיוחד מאחר ואנו עומדות לקראת עריכת מחקר דומה במסגרת עבודת הסיכום לתואר השני. מודעות לבעיות אלו ולאופן בו ניתן למנוע אותן תסייע לנו לערוך מחקר מהימן ככל שניתן.

 

"שירה היא המדע המדויק של הרגש"

במסגרת תפקידי כמדריכת כישורי שפה נכחתי היום ביום השתלמות והייתה לי עדנה.

את היום פתח המשורר משה אוחיון, משה הוא משורר מוכשר, מפעיל סדנאות כתיבה ושותף פעיל בקידום השירה בישראל.

כבר זמן רב רווחת הטענה כי מקומה של השירה עומעם עם השנים. בעידן כל כך חומרני של שיווק, מיתוג, ניהול מוצרים וקידום מכירות, קריאת שירה נתפסת בעיני רבים כמשימה משמימה ונטולת מעוף, עוד פעולה בלתי פרקטית בעליל.

הסדנה עסקה בנושא השירה והמשוררים. משה הציג בפנינו היגדים שונים שנאמרו ע"י "חסידי שירה", חוקרים ומשוררים. אחד ההיגדים שאותי עניין במיוחד כלל את דבריו של טוביה ריבנר:

"אף שהשירה לא הייתה נחלת הרבים היא הייתה לב ליבה של הספרות. היום היא איננה עוד. היא תמציתית מדי בשביל האדם המפוזר של ימינו. כנראה שהיא דורשת ריכוז נפשי ורוחני רב מידי. לשונה אובדת בפטפטת הכללית שמעולם לא הייתה גדולה כמו בימי תקשורת ההמונים"

אינני יכולה שלא להסכים למושג "פטפטת כללית", בעידן הטוקבקים, המסרונים וכן... גם הבלוגים, דומה כי גיבובי המילים מאיימים להטביע אותנו, התחושה היא שכולם רוצים ש"ישמעו" אותם וככל שיכתבו עוד ועוד יזכו לאחיזה חזקה יותר בעולם האינטרנטי החמקמק.

לא נותר לי אלא להתגעגע למעט שקט, לא לשקט של מילים דבורות אלא לשקט מקילומטרים רבים של מילים כתובות.

 כמה נחמד היה אם יכולנו לזקק את רעיונותינו וחוויותינו ולהביעם ללא הרבה מילים. כמה נחמד היה אם היו יכולים להבין את דברינו המתומצתים.

חוקר-הספרות דונלד סטאופר טען כי "שירה אינה פחות מדויקת ממתמטיקה או פיזיקה. שירה היא הדרך הכי מדויקת לתיאור עולמם וחוויותיהם של בני האדם. שירה היא המדע המדויק של הרגש".

בתום הסדנה לאחר שדנו ונברנו בהגיגים של השירה והמשוררים נתבקשנו לכתוב משהו משלנו. משלנו- ללא עזרה של מנוע חיפוש, טלפון חכם או כהנה, אלא עזרה מטכנולוגיה פשוטה- עפרון ודף.

על השירה והמשוררים/ אילנית שוורץ

משוררים שכותבים על עצמם כמשוררים נראים לי תמיד כ"עפים על עצמם":

"עיסוק למתי מעט",

"לא נחלת הרבים",

"מחוננים",

"אמנים גדולים",

עכשיו זה ברור-

"כשהאדמה מתרחקת כל הזמן והשמים אינם קרבים לעולם" איך לא תעוף?

כשעומעמו צלילי הגיטרה האחרונים של משה שבנו חיש אל המרחב הוירטואלי לקרוא עוד המון מילים חדשות-ישנות.

 משה אוחיון בשיר "להישאר כאן בהרים"

טכנולוגיה מסייעת בטיפול בדיסגרפיה

 

שנת הלימודים החדשה כבר כאן. תלמידים רבים נערכים בימים אלו לקראת החזרה לספסל הלימודים. ילקוטים מבהיקים, מחברות, קלמרים וספרים עטופים בהרבה התרגשות וצפייה.

 

לנעם, בן השכנים רכשו גם מחשב נייד.

 

 

 

נעם עולה לכיתה ד' ובשנה שעברה הוא אובחן כלוקה בדיסגרפיה.

 

המונח דיסגרפיה מתייחס למספר סוגים של הפרעות בכתיבה. פעולת הכתיבה עצמה מצריכה פעילות קוגניטיבית מורכבת. רוב המומחים מגדירים דיסגרפיה כקושי בהעברה מהתחום החזותי אל התחום התנועתי. הילד הדיסגרפי מתקשה לבצע כתיבה מאחר והסמל החזותי אינו מרמז לו על התנועות הדרושות לרישומו. לילד זה קשיים בזיכרון וקושי בשליטה אוטומטית של השרירים הנדרשת לשם כתיבה.

הדיסגרפיה מאופיינת בכתב יד לקוי, בכתיבת אותיות שאינן מעוצבות כראוי, או אותיות בלתי קריאות החורגות מן השורה, כמו-כן ישנן תופעות של כיוון אותיות הפוך, בעלות קוים רועדים או מקוטעים, שיבוש בהעתקה, כתיבה לא מאורגנת, רווחים לא קבועים בין האותיות, מלים או שורות. וכן מחיקות רבות וחזרה על קו אחד מספר פעמים. כמו-כן יתכן והכותב יפעיל לחץ חזק מדי או חלש מדי על כלי הכתיבה.

מניסיוני כמורה מצאתי כי בעניין איתור הדיסגרפיה, כמו באיתור לקויות האחרות, לנו כמורים יש מקום חשוב ומשמעותי. ילד שאינו מעתיק מהלוח או שכתיבתו לא מאורגנת יכול בטעות להיקרא על ידי המבוגרים הבאים במגע איתו (הוריו, מוריו) "עצל" או "מפוזר" ולגרור אותם לכעוס עליו ולאלץ אותו לעשות פעולות שהן מעבר ליכולתו. ליחס כזה יש מחיר נפשי וחברתי גבוה. ילד זה עלול, בין היתר, לפתח חרדות ודימוי עצמי נמוך.

 

כך קרה גם לנעם, שלוש השנים הראשונות בבית הספר גרמו לו לתסכול רב ונטרלו לגמרי את אהבת וחדוות הלמידה. ואני תוהה מדוע זה צריך להיות כך?

מורה מן המניין  צריך להיות בקי במאפייני הלקויות השונות, וביניהן הדיסגרפיה ומחויב, להפנות את תשומת לב ההורים לאפשרות כי קיימת בעיה ולהמליץ להם לגשת לאבחון מתאים.

 

הרבה מורים מניחים את הטיפול לגופים המקצועיים ונמנעים מטיפול במסגרת כיתת הלימוד. יש מקום, לדעתי, להכיר את הדרכים השונות לסיוע  ולבצען גם במסגרת הכיתה. ניתן לאפשר לילד להתאמן בפעילויות מסוימות  לחיזוק המוטוריקה העדינה, למשל, באמצעות נעיצת נעצים, חיבור מהדקים לשרשרת, חריזת חרוזים וכדומה, זאת, כמובן,ע"פ המלצות שאפשר לבקש מהגורמים המטפלים.

כמו כן על המורה למצוא דרכים שונות להתאים את החומר הנלמד ליכולותיו של התלמיד הדיסגראפי, לצמצם עבורו את חומר ההעתקה והכתיבה, לבחון אותו בעל-פה, לאפשר לו להגיש עבודות מוקלטות, לוותר על הערות על שגיאות כתיב.

ובעיקר-  אימון אינטנסיבי בכתיבה יכול להפוך לדבר מעיק עבור הילד ולכן טוב יותר להפנותו להשתמש באמצעים שונים כמו מחשב. העבודה מול המחשב תורמת לצמצום האנרגיה המושקעת בעיצוב האותיות, הכתב הופך קריא, הכתיבה והכנת שיעורי הבית נעשית פחות מתסכלת.

 השימוש במעבד תמלילים עשוי להוות טכנולוגית סיוע יעיל לשם שיפור תפקודם האקדמי של תלמידים עם לקויות בכתיבה, הכתיבה באמצעות מחשב מסייעת לשיפור התוצרים האקדמיים, לעיצוב הכתיבה ואף מעודדת את התלמידים לכתוב סיכומי שיעור. מעבד התמלילים מאפשר לתלמידים גם לארגן את החומרים שלהם באופן יעיל יותר‏.

 

ניתן גם לכוונן את מעבד התמלילים כך שיתאים דווקא לסוג דיסגרפיה מסוים,כמו להפוך את השימוש בפונקציית תיקון השגיאות אוטומטי לנוח יותר, או להוסיף לו תוספים קנויים, כמו משוב קולי.

אני שמחה בשביל נעם ובטוחה שבעזרת המחשב הנייד חוויות למידה חיוביות תהיינה מנת חלקו, אך יחד עם זאת לא מן הנמנע לחשוב על כל אותם ילדים דיסגרפיים שלהוריהם אין את המודעות או היכולת הכלכלית לרכוש מחשב נייד לילדיהם. משרד החינוך הוסיף ליעדיו את יעד ההכלה העוסק ב"שילוב הלומדים וקידומם בחינוך הרגיל תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים" ומתייחס לכלל הלומדים המתקשים ובעלי הלקויות בחינוך הרגיל בכל המגזרים.

אך האם אוכל לקבל מחשבים ניידים עבור תלמידיי הדיסגרפיים? אני בספק.

מקורות מידע:

מקום אחר להורים ולמשפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים:

http://makom-m.cet.ac.il/pages/homepage.asp

ניצן:

http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php

מחכוורת- מה זה?

לאחר שנים רבות של שרות נאמן שבק מעבד המזון שלנו. בחיפוש המלצה ברשת למעבד חדש נתקלתי במונח: "מחכוורת".

  "מחכוורת" , כך מסתבר, הוא  כבר מזמן שם קוד ופתיח פופולארי לסטאטוס ברשת החברתית שמבקש להתייעץ עם החברים. הוא משרת משתמשים המעוניינים להשתמש בחכמת ההמונים כדי לקבל המלצות ותשובות בשלל נושאים - מהמלצה על מלון טוב בפריז ועד חוות דעת על תספורת או על תכשיר לניקוי כורסת עור.

התופעה מרתקת מאוד ומקור שמה מתחום הביולוגיה הרואה בלהקת דבורים מעין אורגניזם אחד שמקבל החלטות בצורה קולקטיבית ומתקיים בצורה קולקטיבית. מחכוורת, למעשה, משתמש באינטליגנציה קולקטיבית משותפת באמצעות האינטרנט.

כמות הרצון הטוב שאנשים מפגינים בטוויטר, בפייסבוק או בפורומים בתחומים שונים על מנת להשיב לשאלה כזו או אחרת, היא לא פחות ממדהימה, ואנשים משתמשים בו כדי למצוא דירות, שותפים, מתנדבים, עובדים ומה לא. כל אחד מהגולשים יכול להיות ספק מידע, לענות על שאלות שאנשים שואלים שנמצאות בתחום המומחיות שלו.

אך יחד עם היעילות של מחכוורת במציאת פתרון או תשובה לשאלה מטרידה, רבות מהתשובות לא שימושיות, מבלבלות או ציניות ומפריעות מאוד בקבלת החלטות.

אפליקציה ישראלית בשם Askem מנסה לעשות סדר בכוורת. ממשק האפליקציה מאפשר להתייעץ עם החברים ברשת בכל נושא, כל עוד הוא מעוגן בתמונה. היא לא מאפשרת לשאול שאלות פתוחות, ובנויה במודל אמריקאי של עד חמש תשובות אפשריות המוצגות על גבי תמונה. היא מציגה את התשובות לפי חלוקת העונים - לגברים ונשים, חברים והציבור הרחב.

 

 

אני תוהה אם אפשר ל"גייס" את הרעיון העומד מאחורי "מחכוורת" גם לבית הספר, לא למציאת תשובות ברמה של ידע כמו: "מחכוורת, מי היה קולומבוס?" אלא לשאלות היכולות לתת מענה לאופן בו תלמידים לומדים למידה משמעותית, כמו למשל:

"מחכוורת: הדרך שמסייעת לי לזכור מידע באופן הטוב ביותר היא:

-ללמוד בעל פה.

- באמצעות משחק.

-באמצעות ארגון המידע בתרשים".

שאלות "מחכוורת" מעין אלו יוכלו לסייע לנו כמורים ל"חנך את הנער על פי דרכו", שווה בדיקה, לא?

ומה בעניין מעבד המזון אתם שואלים? לאחר שיטוט ברשת ועיון במוחות כוורת בנושא הצלחנו להגיע להחלטה. ימים יגידו אם ה"אינטליגנציה הקולקטיבית" בנושא מעבדי מזון הייתה נכונה...

bring-your-own device

אתחיל מהסוף- אני בעד הבאת מכשירים דיגיטליים אישיים לכיתה ושימוש בהם בלמידה.

כמי שהתנסתה בכך כמורה אינני מתכחשת לקשיים ולדילמות שהליך זה יוצר אך רבים היתרונות על החסרונות.

גם בבית ספרי קיים סעיף בתקנון הבית ספרי האוסר על הוצאת טלפונים בזמן השיעורים ואף בזמן ההפסקה, התקנון קובע ענישה מחמירה עד להחרמת המכשיר. ה"מלחמה" של בתי הספר במכשירים הדיגיטליים היא נדבך נוסף בראיית התלמידים את בית הספר כלא רלוונטי לחייהם. מערכת החינוך מרבה לציין את חשיבות הקניית מיומנויות המאה ה-21, אין ספק כי בשנים האחרונות נעשים ניסיונות מוצלחים להפוך את התקשוב לחלק טריוויאלי מהלמידה, אך עדיין הדרך ארוכה. בבתי ספר רבים קיימת מעבדת מחשבים אחת לשירות כלל התלמידים,יוצא שבמקרה הטוב לכל כיתה מוקדשות שעתיים בהן לתלמידים גישה לרשת. במהלך ההוראה השוטפת אני חושבת על אינספור הזדמנויות בהן מחשב לכל תלמיד מחובר לרשת היה יכול לשרת אותי ואת תלמידיי.

בבלוג המעניין שלו ברשת "שלובים" מעלה יורם אורעד מספר רעיונות לשימוש בסמארטפון בהוראה "סמארטפון לדוגמה, הוא מכשיר המאפשר חיפוש מידע באופן מיידי באינטרנט, השתתפות בפורומים וירטואליים שונים כגון בלוגים, רשתות חברתיות ועוד. יתר על כן, במדעים ניתן להשתמש בהם לתיעוד תצפיות וניסויים (למשל תצלומים, הקלטת קולות) ולהצבתם של אלה באתר המיועד ללימוד נושא נתון. ניתן למשל לשלוח תלמידים לצפות בצמחים שונים, לצלמם ולאחר מכן לדון בממצאים ביחד. ניתן לצלם את מופעי הירח בזמנים שונים ולאחר מכן לנתח את מה שהתלמידים ראו, וכך עוד ועוד".
השנה שמתי לי למטרה להמשיך ולזמן שיעורים ומטלות באמצעות הסמארטפון, אני מוצאת כי חדוות הלמידה באמצעותו עולה על קשיים אחרים שהוא טומן בחובו.מבטיחה לעדכן...