טכנולוגיה מסייעת בטיפול בדיסגרפיה

 

שנת הלימודים החדשה כבר כאן. תלמידים רבים נערכים בימים אלו לקראת החזרה לספסל הלימודים. ילקוטים מבהיקים, מחברות, קלמרים וספרים עטופים בהרבה התרגשות וצפייה.

 

לנעם, בן השכנים רכשו גם מחשב נייד.

 

 

 

נעם עולה לכיתה ד' ובשנה שעברה הוא אובחן כלוקה בדיסגרפיה.

 

המונח דיסגרפיה מתייחס למספר סוגים של הפרעות בכתיבה. פעולת הכתיבה עצמה מצריכה פעילות קוגניטיבית מורכבת. רוב המומחים מגדירים דיסגרפיה כקושי בהעברה מהתחום החזותי אל התחום התנועתי. הילד הדיסגרפי מתקשה לבצע כתיבה מאחר והסמל החזותי אינו מרמז לו על התנועות הדרושות לרישומו. לילד זה קשיים בזיכרון וקושי בשליטה אוטומטית של השרירים הנדרשת לשם כתיבה.

הדיסגרפיה מאופיינת בכתב יד לקוי, בכתיבת אותיות שאינן מעוצבות כראוי, או אותיות בלתי קריאות החורגות מן השורה, כמו-כן ישנן תופעות של כיוון אותיות הפוך, בעלות קוים רועדים או מקוטעים, שיבוש בהעתקה, כתיבה לא מאורגנת, רווחים לא קבועים בין האותיות, מלים או שורות. וכן מחיקות רבות וחזרה על קו אחד מספר פעמים. כמו-כן יתכן והכותב יפעיל לחץ חזק מדי או חלש מדי על כלי הכתיבה.

מניסיוני כמורה מצאתי כי בעניין איתור הדיסגרפיה, כמו באיתור לקויות האחרות, לנו כמורים יש מקום חשוב ומשמעותי. ילד שאינו מעתיק מהלוח או שכתיבתו לא מאורגנת יכול בטעות להיקרא על ידי המבוגרים הבאים במגע איתו (הוריו, מוריו) "עצל" או "מפוזר" ולגרור אותם לכעוס עליו ולאלץ אותו לעשות פעולות שהן מעבר ליכולתו. ליחס כזה יש מחיר נפשי וחברתי גבוה. ילד זה עלול, בין היתר, לפתח חרדות ודימוי עצמי נמוך.

 

כך קרה גם לנעם, שלוש השנים הראשונות בבית הספר גרמו לו לתסכול רב ונטרלו לגמרי את אהבת וחדוות הלמידה. ואני תוהה מדוע זה צריך להיות כך?

מורה מן המניין  צריך להיות בקי במאפייני הלקויות השונות, וביניהן הדיסגרפיה ומחויב, להפנות את תשומת לב ההורים לאפשרות כי קיימת בעיה ולהמליץ להם לגשת לאבחון מתאים.

 

הרבה מורים מניחים את הטיפול לגופים המקצועיים ונמנעים מטיפול במסגרת כיתת הלימוד. יש מקום, לדעתי, להכיר את הדרכים השונות לסיוע  ולבצען גם במסגרת הכיתה. ניתן לאפשר לילד להתאמן בפעילויות מסוימות  לחיזוק המוטוריקה העדינה, למשל, באמצעות נעיצת נעצים, חיבור מהדקים לשרשרת, חריזת חרוזים וכדומה, זאת, כמובן,ע"פ המלצות שאפשר לבקש מהגורמים המטפלים.

כמו כן על המורה למצוא דרכים שונות להתאים את החומר הנלמד ליכולותיו של התלמיד הדיסגראפי, לצמצם עבורו את חומר ההעתקה והכתיבה, לבחון אותו בעל-פה, לאפשר לו להגיש עבודות מוקלטות, לוותר על הערות על שגיאות כתיב.

ובעיקר-  אימון אינטנסיבי בכתיבה יכול להפוך לדבר מעיק עבור הילד ולכן טוב יותר להפנותו להשתמש באמצעים שונים כמו מחשב. העבודה מול המחשב תורמת לצמצום האנרגיה המושקעת בעיצוב האותיות, הכתב הופך קריא, הכתיבה והכנת שיעורי הבית נעשית פחות מתסכלת.

 השימוש במעבד תמלילים עשוי להוות טכנולוגית סיוע יעיל לשם שיפור תפקודם האקדמי של תלמידים עם לקויות בכתיבה, הכתיבה באמצעות מחשב מסייעת לשיפור התוצרים האקדמיים, לעיצוב הכתיבה ואף מעודדת את התלמידים לכתוב סיכומי שיעור. מעבד התמלילים מאפשר לתלמידים גם לארגן את החומרים שלהם באופן יעיל יותר‏.

 

ניתן גם לכוונן את מעבד התמלילים כך שיתאים דווקא לסוג דיסגרפיה מסוים,כמו להפוך את השימוש בפונקציית תיקון השגיאות אוטומטי לנוח יותר, או להוסיף לו תוספים קנויים, כמו משוב קולי.

אני שמחה בשביל נעם ובטוחה שבעזרת המחשב הנייד חוויות למידה חיוביות תהיינה מנת חלקו, אך יחד עם זאת לא מן הנמנע לחשוב על כל אותם ילדים דיסגרפיים שלהוריהם אין את המודעות או היכולת הכלכלית לרכוש מחשב נייד לילדיהם. משרד החינוך הוסיף ליעדיו את יעד ההכלה העוסק ב"שילוב הלומדים וקידומם בחינוך הרגיל תוך הרחבת יכולת הכלתם ומתן מענים מגוונים" ומתייחס לכלל הלומדים המתקשים ובעלי הלקויות בחינוך הרגיל בכל המגזרים.

אך האם אוכל לקבל מחשבים ניידים עבור תלמידיי הדיסגרפיים? אני בספק.

מקורות מידע:

מקום אחר להורים ולמשפחות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים:

http://makom-m.cet.ac.il/pages/homepage.asp

ניצן:

http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php