אתיקה במחקר

מילון "רב מילים" מגדיר את המונח "אתיקה" כמערכת כללים הקובעת את ההתנהגות הרצויה והנכונה מבחינה מוסרית, בעיקר של קבוצה מסוימת או של מקצוע מסוים.  כך לדוגמה: עקרונות האתיקה של רופאים, עורכי דין, בנקאים ופסיכולוגים אוסרים עליהם לגלות פרטים מסוימים הנוגעים ללקוחותיהם.

במסגרת הקורס: "הערכת טכנולוגיות ידע" בהנחייתה של דר' ליאת אייל נחשפנו לנושא המרתק אודות אתיקה במחקר. מחקרים בתחום החינוך מתבצעים על פי רוב במסגרות חינוכיות מוגדרות, המונחות על ידי ערכים ותפיסות עולם מוצהרות וסמויות. במחקרים אלו משתתפות אוכלוסיות שונות (מחנכים, תלמידים, משפחות) בקהילות ספציפיות. סוגיות אתיות רבות עשויות לעמוד על הפרק במסגרת המחקר. כך, לדוגמה, החוקר הנכנס להקשר זה עשוי להיות בעל תפיסות וערכים שאינם תואמים את אלו של המסגרת שאותה הוא חוקר. מפגש זה מעלה סוגיות אתיות, בייחוד במקרים של מחקר איכותני, כגון שמירת האוטונומיה של המשתתף, ייצוג נאמן של קולו ויחסי חוקר-נחקר-משתתף.

במטלה שניתנה לנו נתבקשנו לבחור מחקר בנושא טכנולוגי, לבחון אותו באופן ביקורתי ולהעלות סוגיות אתיות העולות ממנו לדעתנו. בחרנו לנתח את  מחקרן של  חושקובר, ד' ובלאו, א' (2012). "לוחות חכמים" לעומת מקרנים בכיתות היסוד: יותר מעורבות, יותר הישגים.

המחקר בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבות תלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוח אינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה.

בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה.

הממצאים הראו כי ציוני התלמידים במבדק ידע אחרי הלמידה בשילוב לו"א היו גבוהים במובהק בהשוואה ללמידה בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בהישגים אחרי למידה בשילוב מקרן ולמידה ללא טכנולוגיה. מממצאי התצפיות עלה שמעורבות התלמידים הייתה גבוהה ביותר בשיעורים בשילוב לו"א, בינונית בשיעורים בשילוב מקרן והנמוכה ביותר בשיעורים ללא טכנולוגיה.

 להלן אציג סוגיות אתיות אפשריות העולות מהמחקר. אציין כי בעיות אתיות אלו עולות מקריאת המחקר בלבד. אני מניחה שאילו ניתנה לנו האפשרות לשאול את החוקרות או המורות שהשתתפו במחקר היינו מוצאות פתרונות או צידוק לבעיות שמצאנו:

•         המבחנים, מערכי השיעור ואופן עריכת התצפית לא מוצגים לקוראים וקשה לבחון אם כלי המדידה מתאימים להשוואה בין למידה בתנאים הטכנולוגיים השונים שנבדקו.

•         המחקר לא לוקח בחשבון השפעה של משתנים חיצוניים- זמן ביצוע התצפית, הרכב הכיתה, משתנים הקשורים במורה ובנושא הנלמד.

•         השימוש שנעשה במקרן היה מאוד מוגבל (העברת שקפים, ללא מעורבות פעילה של התלמידים) ולא "נוצלו" כראוי יכולותיו, דומה כאילו הבחירה שלא לבנות פעילויות המפעילות את התלמידים הייתה מגמתית והגדילה את הסיכוי לקבל תוצאות בכיוון המשוער.

•         המחקר לא מתייחס להבדלים בין תלמידים- המחקר משווה כיתות לימוד ולא מתייחס לתלמיד האינדיבידואלי

•         עולה התהייה לגבי מעורבות סובייקטיבית של החוקרות בנושא הנחקר (?)

•         מספר התצפיות הקטן מטיל בספק את מידת המהימנות של תוצאותיו.

•         לא ברור ממי התקבל האישור לצפות בתלמידים.

•         האם התלמידים היו מודעים למטרת התצפית?

•         מאחר והמורות ידעו את מטרות התצפית והמחקר האם זה לא גרם להתנהגות "מלאכותית" של המורות (השקעה רבה יותר בשיעור שהוכן בל"א ופחות בשיעור באמצעות מקרן)?

ניתן, כמובן, "לנטרל" חלק מהבעיות האתיות שעלו מהמחקר, כך למשל, על מנת שהתצפית במחקר תהווה כלי מחקר מהימן ניתן:

•         לדגום את ההתנהגויות מתוך מספר רב יותר של תצפיות.

•         לבקש מאנשים נוספים להיות נוכחים בתצפית ולהצליב את המידע שעלה ממנה.

•         להוסיף ראיונות/שיחות עם התלמידים אודות מידת העניין ומעורבותם בשיעורים- שיטה איכותנית.

אין ספק שהדיון בנושא הסוגיות האתיות במחקר הינו חשוב במיוחד מאחר ואנו עומדות לקראת עריכת מחקר דומה במסגרת עבודת הסיכום לתואר השני. מודעות לבעיות אלו ולאופן בו ניתן למנוע אותן תסייע לנו לערוך מחקר מהימן ככל שניתן.